4. תקנות ניהול מזון מחוזקות (תקנה EC/1925/2006)
בסוף 2006 הכריז האיחוד האירופי על תקנה EC/1925/2006 על הוספת ויטמינים, מינרלים או חומרים אחרים למזון. תקנה זו יושמה ב -1 ביולי 2007. מזון אשר הוציאו לשוק לפני 1 ביולי 2007 יעמוד בדרישות התקנות לכל המאוחר עד 31 בדצמבר 2009.
התקנה קובעת כי מזונות מועשרים כוללים ויטמינים, מינרלים וחומרים אחרים בעלי השפעה תזונתית ופיזיולוגית מלבד ויטמינים ומינרלים, במיוחד מזונות פונקציונליים ממוצא צמחי. תקנות המזון המועשר נועדו להגן על האינטרסים של הצרכנים, לאחד את תקנות המזון השונות שמיישמות המדינות החברות ולאפשר למזונות מועשרים המכילים ויטמינים, מינרלים או חומרים אחרים להסתובב בחופשיות באיחוד האירופי.
התקנות קובעות בעיקר הוראות חדשות להשלמת ויטמינים ומינרלים במזון, כמו גם חומרים אחרים כולל צמחים. אם לחומר עשויות להיות השפעות מזיקות, יש צורך בהערכות סיכונים וניהול סיכונים.
5. הוראת סימון מזון (דיר 2000/13/EC)
ב- 20 במרץ 2000 פרסמו הפרלמנט האירופי והמועצה את דירקטור 2000/13/EC על מנת להתאים את חוקי המדינות החברות בנושא תיוג, תיאור ופרסום של מזון הנמכר לצרכני הקצה.
ההנחיה קובעת כי יש לסמן את המידע הבא: שם מזון, רשימת מרכיבים, כמות מרכיבים מסוימים, תכולה נטו, חיי מדף, כל תנאי אחסון ושימוש מיוחדים, שמות וכתובות של יצרנים, אריזות ומוכרים, מקום מוצא, וכן כל הוראות השימוש הדרושות, משקאות עם תכולת אלכוהול העולה על 1.2% ליחידת נפח חייבים לציין את הריכוז הספציפי של האלכוהול.
יחד עם זאת, התקנות מציבות דרישות מחמירות ביותר לאמינות מידע תזונתי על תוויות מזון. לתיוג הנדרש על פי התקנות, יש לרשום את כל המרכיבים לפי משקל. לגבי תביעות תזונה ובריאות, יש לציית לתקנות הרלוונטיות בתקנה EC/1924/2006.
6. תקנות היגיינה של מזון (תקנה EC/852/2004)
ב- 29 באפריל 2004 פרסמו הפרלמנט האירופי והמועצה את תקנה EC/852/2004, שהיא גרסה מתוקנת של התקנות הקשורות להיגיינה במזון הכלולות בהנחיית המועצה האירופית 93/43/EEC. המטרה היא להקים מערכת מדיניות מקיפה ומלאה המכסה את כל מוצרי המזון בכל נקודת מכירה.
תקנה זו חלה על חברות מזון ומשמשת להבטחת ההיגיינה והבטיחות של מזון לאורך כל תהליך הייצור והעיבוד ממוצרים ראשוניים לצרכנים סופיים, אך אינה כוללת תזונת מזון, הרכב ואיכות איכות.
על פי התקנות, על מפעילי עסקי מזון (למעט ייצור ראשוני) לאמץ את עקרון נקודת הבקרה הביקורתית של ניתוח סכנות (HACCP) המוצע על ידי קודקס Alimentarius (קוד תקן מזון בינלאומי שפותח על ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם). לכן, לרוב רוכשי תמציות הצמחים באיחוד האירופי יש דרישות מחברות התמציות הסיניות לעבור HACCP.
7. מגבלות שאריות מקסימליות של תרופות חקלאיות וטרינריות חדשות במזון ובמזון (תקנה EC/396/2005)
ב- 23 בפברואר 2005 פרסמו הפרלמנט האירופי והמועצה את תקנה EC/396/2005, שאיחדה באופן אורגני את גבולות השאריות של מזון אנושי ומזון מן החי וקבעה מגבלת ברירת מחדל. האיחוד האירופי דורש שכל מוצרי המזון לצריכה של בני אדם או מן החי חייבים לעמוד במגבלת השאריות המרבית של חומרי הדברה ותרופות וטרינריות. התקנה הנוכחית היא תיקון תקנה EC/149/2008 מיום 29 בינואר 2008.
1) סוגי מזון לדאגה
התקנות קובעות בבירור את המגבלות המרביות של שאריות חומרי הדברה במזונות אנושיים ובמזונות מן החי, המכסות את כל מוצרי המאכל שיכולים לצרוך כל בעל חיים, לרבות ההוראה 90/642/EEC המבוטלת (מוצרים ממוצא צמחי). כאשר מוצרים אלה משמשים לשתילה, בדיקת חומרים פעילים וייצור מוצרים שאינם מזון, הם יכולים להיות בלתי מוגבלים.
2) מגבלת ברירת מחדל ומגבלה מיוחדת
על פי תקנות האיחוד האירופי, המגבלה המרבית של שאריות חומרי הדברה במזון היא 0.01 מ"ג/ק"ג, המהווה את גבול ברירת המחדל. למזונות שאין להם מגבלת שאריות מקסימלית ברורה, מגבלת ברירת המחדל משמשת בדרך כלל כתקן.
במקרים מיוחדים, ניתן להשתמש במגבלות מיוחדות לאוכל, שעשויות להיות גבוהות ממגבלת ברירת המחדל.
3) תגובה למגבלות שאריות חומרי הדברה
במקרים מיוחדים, גם אם המוצר אינו עומד בדרישות הגבול של נספח הרגולציה, אם אין למוצר סיכונים בלתי מקובלים, המדינות החברות יכולות לאשר את השימוש במוצר. על המדינה החברות להודיע באופן מיידי לנציבות האירופית, למדינות החברות האחרות ולרשות האירופית לבטיחות מזון, כך שניתן לנקוט בהקדם האפשרי צעדים רלוונטיים (כגון קביעת מגבלות שאריות מקסימליות זמניות וכו ').
